סגירת תיקים בעבירות של תקיפת בן זוג
כתבי אישום רבים מוגשים נגד גברים אשר מואשמים בתקיפה ובאיומים של בת זוגם – רעייתם או חברתם לחיים.
המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מייחסים חומרה רבה לעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), בפרט אם מדובר באירועים שהתרחשו מס' פעמים ולאורך תקופה.
החומרה המיוחסת לעבירות אלמ"ב באה לידי ביטוי בהוראת חוק לפיה בעבירות של תקיפה נגד בן משפחה וב"תקיפה הגורמת חבלה של ממש" נגד בן זוג , לא תחול חובת השימוע טרם הגשת כתב אישום.
באופן שגרתי, גבר שנחשד באלימות נגד בת זוגו יורחק מביתם וייאסר עליו ליצור עימה קשר. זאת, גם אם המדובר בבית משותף וגם אם לבני הזוג יש ילדים.
ההרחקה או האיסור על יצירת קשר שיכולה להטיל של המשטרה מוגבלים בזמן ואם יפר הגבר את ההגבלות שהוטלו עליו הוא יואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית.
לעיתים קרובות התערבות של עורך דין פלילי בשלבי החקירה תסייע בהליכים המאוחרים ועשויה למנוע, למשל, הגשת כתב אישום
סגירת תיק אלמ"ב בעקבות בקשת המתלוננת
בקשת מתלוננת שלא לחקור את התלונה שהגישה בגים אלימות שביצע כלפיה בן זוגה לא תהווה כשלעצמה עילה לסגירת התיק.
כלומר – אם לאחר התלונה בת הזוג מתחרטת שפנתה למשטרה מכל סיבה שהיא ומבקשת שלא לחקור את תלונתה, בקשתה בלבד לא תביא לסגירת התיק נגד בן הזוג שעליו התלוננה.
אם בנוסף לבקשת המתלוננת סיבות אחרות מדוע יש לסגור את התיק, ראשי קצין אגף חקירות מרחבי להפנות את המתלוננת ו/או בן הזוג למרכז למניעת אלימות במשפחה/שירות המבחן, בכדי לקבל דיווח ביחס למסוכנות של בן הזוג כלפי המתלוננת – ועל בסיס דיווח זה ניתן יהיה לסגור את התיק במקרים מסוימים.
יחד עם זאת, כאשר מדובר על אלימות חמורה הסיכויים לסגירת התיק נמוכים מאוד.
במקרים בהם המתלוננת רוצה חזור בה מתלונתה היא מסתכנת בהאשמה של תלונת שווא – שמהווה עילה לתביעה כספית נגדה.
לעיתים דווקא הניסיון לחזור מהתלונה או לסגור את התיק עלול לסבך את הגבר עוד יותר ולכן – חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי ולקבל ייעוץ משפטי בטרם הפנייה למשטרה.
הגשת כתב אישום בגין עבירות נגד בת זוג
רבים במקרים בהם המשטרה אינה סוגרת את תיקי האלמ"ב והחשוד עומד לדין.
כאשר החשוד מכחיש את האלימות או שיש לו טענות הגנה טובות, כגון: הגנה עצמית או זוטי דברים ראוי לנהל את המשט במלואו במטרה להוכיח חפותו.
אם הראיות בתיק הינן ראיות מסבכות צריך לבחון אפשרות להודות במסגרת הסדר טיעון ולסיים את ההליך המשפטי "ללא הרשעה".
במסגרת הטיעונים לעונש יישלח בדרך כלל הנאשם לשירות המבחן שיחווה דעתו על מסוכנתו, תפקודו וימליץ על העונש הראוי והאם יש מקום לאי הרשעתו בדין.
בית משפט אינו מחויב לקבל את המלצת שירות המבחן אולם במקרים רבים הוא מתבסס עליה בגזר הדין.
הרשעה פלילית בעבירות אלמ"ב עלולה לפגוע בתפקודו של החשוד, בפרט בתחום התעסוקה.
לכן, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי בהקדם ועוד בטרם החקירה במשטרה.
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן דרך בן גוריון 2, מגדל בסר 1, רמת גן טל. 03-7553877, פקס. 03-7553878, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il